ארכיון

ישראל רודניצקי היה סופר, עורך ומתרגם מוערך. בזמן מלחמת העולם השנייה נלחם כחייל ופרטיזן נגד גרמניה הנאצית. אחרי עלייתו .לישראל שימש כמזכיר אישי של איציק מנגר, לאורך שנים היה מזכיר של אגודת סופרי היידיש. הוציא לאור כמה ספרים. זוכה פרס הרשות הלאומית לתרבות היידיש לשנת 2021.

רבֿקה באַסמאַן בן-חיים - משוררת יידיש ישראלית. נולדה בוילקומיר שבליטא. עם הכיבוש הנאצי שהתה בגטו וילנה ונכלאה במחנות עבודת כפייה לנשים. לאחר המלחמה לקחה חלק בפעולות ה"בריחה" מאירופה. רבקה עלתה לארץ ב-1947 והצטרפה לקיבוץ המעפיל, עבדה כמורה וכתבה ופרסמה בה בעת את שיריה ביידיש. בשנת 1959 פרסמה את ספרה הראשון "טויבן ביים ברונעם – "יונים עלי באר". רבקה בסמן בן-חיים נמנתה עם מייסדי החבורה הספרותית "יונג ישראל". פרסמה ספרי שירה רבים בהוצאת ה. לייוויק.

אפֿרים שרײַער היה סופר ומסאי, יליד טולומיץ, גליציה. במשך המלחמה בברה"מ ועלה ארצה ממינכן בשנת 1951. בארץ פרסם מספר ספרים ביידיש ובעברית "אמנות ותיאטרון" ו"עלי אביב". חלק הארי מהארכיב של שרײַער מוקדש לנושאים של אמנות ואסתטיקה.

מרדכי צאַנין - בלשן, סופר, מילונאי ועיתונאי. מנהיג תרבותי של היידיש בישראל. מחבר המילון הגדול יידיש-עברית-יידיש, מייסדו ועורכו של העיתון "לעצטע נאײַעס" . נולד בפולין. הגיע לארץ ישראל בשנת 1941. חיבר ופרסם כארבעים כרכים ביידיש: סיפורים, רומנים, נובלות, ביקורות, ביוגרפיות ועוד. צאַנין היה מיוזמי ומקימי בית-לייוויק. במשך השנים שצאַנין עמד בראש אגודת סופרי ועיתונאי יידיש בישראל, התנהלה בבית פעילות תרבותית מקיפה.

כאשר האגודה מנתה כ-300 איש התקיים תהליך קבלת חברות קפדני. כיום אנו שמחים לגלות שמות מוכרים לנו וגם שמות שנשכחו אך הם חלק מהפסיפס התרבותי והרב-גווני של הנעשה בבית.

בעזרת כתבי-יד, הן חובבים והן חוקרי ספרות, יכולים להתחקות אחר תהליך היצירה, החיפושים, הספקות, המחיקות והסודות שנשארו מאחור ואינם מופיעים בפרסום הסופי של הספר. נמצאים כתבי יד של אהרון צייטלין, צבי אייזנמן, אלי ביידער, העלענע כאצקעס ועוד. בעזרת כתבי-היד אנו משחזרים את רגעי היצירה האינטימיים של כל אחד מסופרים

העמותה פועלת בעזרת תרומות של גופים ציבוריים ובעזרת חברים ובעזרת קרנות כמו: קרן ע"ש אברהם לרנר, קרן עזבון איטה טאוב. העמותה מחלקת פרסים ליוצרי יידיש ופעילים בתחום כגון פרס ע"ש לייב רובינליכט, האפשטיין ועוד

בשנות ה-2000 , כאשר דור חדש נכנס להנהלת הבית, התגלה צורך חיוני בהפצת לימודי יידיש. לאורך השנים הצטבר ניסיון רב בתחום זה, כשהתקיימו שיעורים בקבוצות של צעירים עם ד"ר רוני כהן, "חוויה" ביידיש עם טובה רשטיק-דודזון, פנים אל פנים ובזום ופיתוח האינטונציה הייחודית של שפת היידיש.

העובדה שבין החברים המובילים באגודת נמנו עיתונאים, אפשרה קשר הדוק בין פעילות האגודה ליומונים, עתונות עונתית וכתבי עת בארץ ובחו"ל כגון לעצטע נײַעס, ישראל-שטימע, ייִדישע צײַטונג, די צוקונפט, אויפן שוועל, נײַע וועגן ועוד. מקום של כבוד שמור לאירוע של חנוכת הבית שהתקיים בחודש מאי 1970בנוכחות ראש הממשלה הגב' גולדה מאיר וראש עירית תל אביב מר יהושע רבינוביץ, מרדכי צאנין, אברהם סוצקבר ועוד.

הפרוטוקולים משקפים את קורות אגודת סופרי היידיש, עמידתה האיתנה כנגד הממסד שזלזל בה. התהליך הדמוקרטי בקבלת החלטות באגודה לאורך עשרות שנים. הפרוטוקולים מספרים לנו על האכסנייה שלנו, על ההישגים והקשיים, חיזוקה עם קבלת חברים לאגודה לנוכח גלי העלייה מארצות שונות.

הסיפור המרתק של ענקי ספרות היידיש מתגלה בהתכתבות האישית שניהלו ביניהם וגם וכן מול המוסדות בארץ ובעולם. מאלף העיון במכתבים הנושמים יידיש חיה, מסוגננת ורלוונטית לכל תקופה.