אודות

ה. לייוויק – תאריכים בחייו

9 בדצמבר, 1888 – ליוויק נולד באיהומן, פלך מינסק, רוסיה הלבנה. בכור במשפחה בת תשעה ילדים. את שמו, לייוויק האלפרן, הפך כשבא לאמריקה, ל-ה. לייוויק, כדי למנוע בלבול עם שמו של המשורר הדגול, משה-לייב האלפרן.

1898-1903 – למד בישיבות, בערזין, מינסק.

1905-1906 – הצטרף לתנועת ה"בונד", ונאסר בשל פעילותו בתנועה המהפכנית. ישב בכלא במינסק.

1908 – נידון לארבע שנות מאסר עם עבודת פרך. בכלא במינסק החל לכתוב את הפואמה הדרמטית "חבלי משיח".

1912 – הוגלה לסיביר. כתב שם את המחזה "דארט וואו די פרייהייט".

1913 – נמלט מסיביר והגיע לארצות-הברית, התגורר בניו-יורק.

1914 – עבר לפילדלפיה ועבד בבית חרושת. פרסם שירים ראשונים בכתב-העת "ייִדישע וועלט און צײַטגײַסט".

1915 – חזר לניו-יורק, עבד כמדביק טפטים. פרסם שירים והצטרף לקבוצה הספרותית "די יונגע". מתפרסם ספר שיריו הראשון: "הינטערן שלאָס" (מאחורי המנעול).

1916 – התחתן עם שרה סולטאַן.

1917 – נולד בנו הראשון, דניאל.

1921 – המחזה שכתב, "שמאַטעס", מוצג בתיאטרון של מוריס שוואַרץ.

1922 – פרצה מחלת השחפת, ממנה סבל במשך שנים.

1924 – החל לעבוד בעיתון "פֿרײַהײַט".

1925– החל מסע לאירופה, ביקור באנגליה, צרפת, גרמניה, פולין וברית-המועצות.

הוצגה בכורה של מחזהו, "הגולם", בתיאטרון הבימה במוסקבה.

1928 – נולד בנו השני.

1929 – לאחר הפוגרום הערבי ביהודי חברון, עזב את העיתון הקומוניסטי "פרײַהײַט". הוא פרסם מכתב בו תקף את התמיכה הקומוניסטית בפוגרומים בארץ ישראל.

1932-1936 – מתאשפז בבית מרפא לחולי שחפת בדנוור.

1937 – מסע שני לאירופה, וביקור ראשון בארץ ישראל.

1938 – מציינים בניו-יורק את יובלו החמישים.

1940 – הופיעו כל כתביו בשני כרכים גדולים: כרך א' – שירה וכרך ב'- פואמות דרמטיות.

1945 – ביקר את שארית הפליטה במחנות העקורים. פרסם את הפואמה "אין טרעבלינקע בין איך ניט געווען" ("בטרבלינקה לא הייתי").

1952 – ביקור שני בארץ.

1957 – השתתף בכינוס בישראל, אחריו חלה ואושפז בבית-חולים בירושלים.

23 בדצמבר, 1962 – נפטר בניו-יורק, לאחר שיתוק בו לקה ב-1958.

ה. לייוויק נמנה בין יוצרי שירת היידיש החדשה, שעם הופעתו בה, הפך דמות בולטת וייחודית, עם אישיות חברתית רגישה ודמות נערצת מעבר להערכה הספרותית. הוא הוכר כאישיות הכוללת ערכי יהדות ואנושיות אוניברסלית.

שיריו ומחזותיו של לייוויק שיקפו את האמונה ברלבנטיות של המורשת הרוחנית היהודית. מקובל להשוות בין לייוויק לדמותו של י.ל. פרץ, בהשפעתם על בני דורם. את לייוויק העריצו מאז פרסום שירו "ערגעץ וײַט" ("אי-רחוק") בשנת 1918 והמחזה "הגולם" בשנת 1921. הופעותיו בציבור בעשרות קהילות יהודיות קנו לו שם עולמי.

התייחסותו של לייוויק לפרובלמטיקה של הגורל היהודי והתלבטויותיו בבעיות מוסר היקנו לו מעמד-על בציבור.

הטלטלות שעבר בחייו, הזדהותו עם הקורבן, ביקוריו במחנות ניצולי השואה והרצאתו בשנת 1957 בכנס בירושלים האדירו את מעמדו כיוצר ייחודי, בעל חזון ועוצמה רוחנית.

*תרגום השיר "אי-רחוק" לעברית: ק.א. ברתיני.
*הציור צויר ע"י גדליה טענענבוים, 1978.